מה אומר החוק על דיבור בטלפון בזמן נהיגה ?

מחקר מקיף שנעשה לאחרונה בארה"ב גילה שהסיכון להתרחשות תאונה בזמן דיבור בטלפון נייד גדל פי שלושה מאשר נסיעה ללא דיבור.

החוק אוסר על נהיגה תןך שימוש בטלפון הנייד וללא דיבורית.

אנו ממליצים להתייעץ איתנו, או עם עורך דין תעבורה אחר במידה ונתפסתם ! 

מה התקנה המוסדרת בהתאם לחוק ?

תקנה 28(ב) לתקנות קובעת כדקלמן:

"(א) נהג הרכב חייב לאחוז בהגה בידיו או הכידון כל זמן שהרכב נמצא בתנועה: 

אולם רשאי הנהג להסיר יד אחת מן הכידון ( ההגה ) אם נצרך לעשות בה שימוש ופעולה לצורך עבודתו התקינה של הרכב או בכדי כללי התנועה ( איתות למשל ).

(ב) תקנת משנה (א) חלה גם על הנהג ברכב שהותקן בו ו/או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, נהג הרכב יהיה רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון אשר הותקן ברכב".

 בית המשפט לתעבורה הגיע למסקנה, כי שיחה ב"מכשיר קשר" אינה מהווה עבירה על הוראות תקנה 28(ב) לתקנות:

כי אין להבחין בין מכשיר קשר "רגיל" לבין מכשיר "מירס"
, שניתן להשתמש בו גם כטלפון, וכי אין מקום, במקרה דנן, לעשות שימוש בהוראת סעיף 184 לחוק סדר דין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ולהרשיע את המשיבים בעבירה לפי תקנה 28 (א) לתקנות

קנסות יחולקו למי עובר את העבירה 

האם הפירוש הנכון של המונח "טלפון" שבתקנה 28(ב) כולל בו גם "מכשיר קשר"?

נדמה כי קל להבחין בין "מכשיר טלפון" לבין "מכשיר קשר" וכי ההבחנה דיי ברורה.

עמד על כך כב' השופט מודריק  (ת"א) טל הלפרין נ' מדינת ישראל :

"נדמה כי אין ממש מחלוקת על האיסור שנקבע בתקנת משנה (ב) אינו ברור כי הכוונה היא גם למכשיר קשר.

הרי המשמעות המשתמעת של הביטוי 'מכשיר טלפון קבוע או נייד' שנמצא בתקנה (ב) משאירה את מכשיר הקשר מחוץ לתקנה.

אמ כי ההגדרה במילון  של הביטוי 'טלפון' [מכשיר המעביר את קולו של אדם למרחק בעזרת זרם חשמל דרך בתיל המקשר את השומע אל המדבר' (מילון אבן שושן)] .

ההגדרה מעט ארכאית (הטלפונים כיום, במיוחד הטלפונים הסלולריים, הינם אלחוטיים) למרות שבתקשורת רגילה תוך שיח בין אנשים ההבחנה תיהיה ברורה ויהיה מובן ההבדל בין 'מכשיר הקשר' לבין ' מכשיר טלפון'.

בנוסף לשון תקנה (ב) מעיד על ניסוח 'לקוי' כי הוא לא לקה ב'עצלות חקיקתית'. מחוקק התקנה, שבחר ונקט במילה 'טלפון', ואינו פרט את המשמעות וסוגי טלפון שבהם מדובר, וביקש לכתוב ולכלול בתקנה גם את מכשיר הקשר.

מוסיף על כך כבוד השופט וקובע:

"הנני מודע שהשימוש במכשיר הקשר שונה מן השימוש בטלפון.

האחרון כמו שיחה פנים אל פנים בין בני אדם. ואילו טלפון מאפשר דו-שיח דו כיווני פשוט. 

מכשיר הקשר מאפשר דיבור חד כיווני (לכן נקראמכשיר קשר, דהיינו גורם תקשורת מרחוק אך לא מכשיר לשיחה). ממילא, באופן טבעי, השימוש במכשיר קשר נועד למסירת הודעות קצרות ולא לשיחה מתמשכת".

אגב, בענין הלפרין נדון השימוש "במכשיר קשר" שהיה מצוי במונית, דהיינו מכשיר קשר "ממש". השופט חן, בפסק דינו נשוא ערעור זה, ראה לנכון לאמץ פסיקתו זו של כב' השופט מודריק בהוסיפו:

"כללי הפרשנות עליהם אמונים אנו מחייבים שימוש במונח הלשוני הפשוט והמובן לאוזן כל, וכן מחיייבים פרשנות פלילית דווקנית המקלה עם הנאשם ובאופן שלא יתווספו איסורים על המפורש בחוק".

סיכום והבהרות בנוגע לתקנות

תקנה 28(ב) לתקנות הותקנה לרקע השימוש ההולך וגובר בטלפונים ניידים. אם, באותה הזדמנות, ביקש מתקין התקנות גם להסדיר את נושא השימוש ב"מכשירי קשר", מה היה קל יותר מלציין בתקנה במפורש שהיא חלה גם על מכשירי קשר.

שימוש במכשיר הקשר ללא דיבורית

נראה, לכאורה, כי השימוש במכשירי קשר ללא דיבורית, כאשר לצורך הדיבור בקשר על הנהג להסיר אחת מידיו מההגה, נאסר בגדר הוראת תקנה 28(א) לתקנות.

 לפיכך הטענה, שאי הכללת המונח "מכשיר קשר" במונח "טלפון" שבתקנה 28 (ב), מותירה פירצה שיש בה כדי ליצור תקלה בטיחותית, אינה מדוייקת. הפעלת "מכשיר קשר" כשהמפעיל מסיר ידו מההגה, עדיין תיצור עבירה (לפי תקנה 28(א)).

אולם, בהתקינו את תקנה 28(ב) ביקש מתקין התקנות להסדיר ספציפית את תופעת הטלפונים הניידים שנעשה בהם שימוש בעת נהיגה, וכדי להדביר תופעה זו, אף קבע בצד העבירה הנדונה קנס גבוה במיוחד:

העבירה לפי תקנה 28(א) לתקנות נקבעה בצו התעבורה (עבירות קנס), תשל"ו-1976 כעבירה שדרגת הקנס הקבועה בצידה היא דרגה א (-.40 ש"ח) ואילו העבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות נקבעה בדרגת קנס יג (-.1000 ש"ח).

לקריאה על התקנות באתר הממשלה >> תקנות – השימוש בטלפון בזמן נהיגה

 על יסוד האמור לעיל, מסקנתי היא, כי כאשר מדובר ב"מכשיר קשר", אין הדיבור בו ללא "דיבורית" מהווה עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות.

נחזור ונדגיש, כי אין אנו עוסקים בשאלה, האם מכשיר ה"מירס" שונה מכלל מכשירי הקשר ה"רגילים" בשל העובדה שניתן לעשות בו שימוש גם כ"טלפון". ייתכן שעניין זה, אם תונח תשתית ראייתית מתאימה לגביו, ייאפשר לראות בו "טלפון" לצורך תקנה 28(ב) לתקנות.

בפרשה זו דן בית המשפט העליון בסיווג מערכת קשר מסויימת לעניין חיוב במס קניה. נפסק שם, לאחר בחינת תכונותיה המיוחדות של המערכת, כדלהלן:

יש לראות את מטרת החוק מתוך החוק, שמכוחו הוצא הצו שזו היא 'סביבתו הקרובה'.

יש לתת לטלפון את הפרוש המתאים למטרתו ואשר אינו חורג ממובנו הלשוני. המטרה הנחזית כאן היא הטלת מס קניה על כל המכשירים שניתן לראות בהם טלפון על פי עקרון היסוד שבטלפון.

על פי המובן האמור לעיל יכלול הטלפון גם את כל אותן מערכות הקשר המבוססות על עקרון זה של העברת הדיבור למרחק מסויים בין אנשים, כפי שהיא נעשית בטלפון, על כל השינויים המתווספים אליו מדי יום ביומו. את המושג יש להתאים לחידושי הטכניקה ואין לדרוש ממחוקק המשנה לשנות ולהתאים באותו קצב את הפריטים, אף כי אין לשלול זאת ממנו".

עדי שטיינברג

עדי שטיינברג עורך דין תעבורה בוגר תואר למשפטים